© Copyright – לימוד קרוב. כל הזכויות שמורות לגילי אגר וללימוד קרוב בע״מ. אין להעתיק ללא רשות | 054-745-5144 | איורים מקוריים – גבריאלה ברוך | עיצוב אתר ובניה: UVIX studio
תכנים ומרצים
חלומות ועבודת החלום
בתיאוריה ובפרקטיקה של הפסיכולוגיה היונגיאנית
ד"ר גיא פרל (3 מפגשים)
"נְשִׁימַת הַחַיָּה הָרוֹבֶצֶת בֵּין שִׂיחֵי חֲלוֹמְכֶם"
לחלומות ועבודת החלום מקום מרכזי בתיאוריה ובפרקטיקה של הפסיכולוגיה האנליטית (יונגיאנית). ק.ג. יונג ראה בחלום את אחד הכלים העיקריים הפועלים בשירות הכוח האינטגרטיבי שמקורו בלא מודע הקולקטיבי – כוח שתפקידו לסייע בריפוי והתפתחות המערכת הנפשית בכללותה. בפתח הקורס יינתן מבוא למחשבתם של ק.ג. יונג ואריך נוימן, בדגש על מושגים כדוגמת "העצמי", "ציר אגו-עצמי" ו"צנטרוברסיה", ההכרחיים להבנת פעולת החלום ושימושו בסמלים, תכנים ותהליכים שמקור חלקם באותה שכבה קולקטיבית בלא מודע. בהמשכו, נעמוד על ההבדלים בין תפיסת החלום של יונג לזו של פרויד, כמיצגים את חילוקי הדעות שהובילו לפרידה בין התלמיד לבין מורו. נתעמק בתפיסות כדוגמת הפונקציה הקומפנסטורית של החלום או רמת האובייקט ורמת הסובייקט בחלום, ונגע בכלים בסיסיים לעבודת החלום בחדר הטיפול. הדברים ילוו בדוגמאות קליניות מרובות. לקראת סופו של הקורס, נתבונן בשירה כחלום ושירי חלום.
[כותרת הקורס לקוחה מן המחזור 'אגדת המישור' בספר 'טִקְסֵי הָעֶרֶב' מאת ליאור שטרנברג].
ד"ר גיא פרל הוא אנליטיקאי יונגיאני מדריך, עו"ס, חוקר שירה ומשורר. עובד בקליניקה פרטית, מורה בתוכנית להכשרה אנליטית, בביה"ס לפסיכותרפיה ובתוכנית ללימודי תרבות של המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית ע"ש אריך נוימן, בביה"ס לע"ס באונ' ת"א, בתוכנית לפסיכואנליזה על אישית באונ׳ בר אילן, בביה"ס לפסיכותרפיה באונ' ת"א, ובתכנית עוגן של מכון מפרשים. פרסם עד כה את ספרי העיון והשירה הבאים: 'יש נקודה מעל הראש שלך' (הקיבוץ המאוחד, 2013); 'לשאת את הנפש במהופך – רשימות על שירה' (קשב לשירה, 2016); 'מערה' (לוקוס, 2019); ׳הדבורים של הבלתי-נראה – אל שפת השירה בעקבות יונג ונוימן' (רסלינג, 2021); 'גופו של הלא נאמר – רשימות על שירה' (קשב לשירה, 2023).
המטפל החולם - השפעת חלומות המטפל
על התהליך הטיפולי
ד"ר גילה עפר (3 מפגשים)
במפגשים אלה נתייחס לחלומות של המטפל ובחשיבות שלהם לתהליך הטיפולי. לחלומות המטפל המתייחסים לפציינטים שלו יש פונקציות התפתחותיות ומארגנות. הם משקפים שלבים שונים בהתפתחות המטפל, ובאותו זמן הם שופכים אור על החיים הנפשיים של המטופל, על דפוסי התייחסותו לאחרים והתייחסות אחרים אליו, ומאפשרים התפתחות של הקומוניקציה בין המטפל והמטופל. השקפה זו מעוגנת בפרספקטיבה של הבנת החלום כאירוע אנליטי אינטרסובייקטיבי, והתפתחות השלישי האנליטי האינטרסובייקטיבי במפגש הטיפולי. כפי שגרוטשטיין שואל: "מי כתב את החלום הזה? מי יצר אותו? מי ארגן את הסיפור?".
מתוך גישה זו ולאחר הקדמה כללית לנושא נתייחס במפגש הראשון דווקא לחלומות שהמטופל חולם ובהם הדרכה למטפל. נעמיק בנושא בעיקר לאור כתיבתו של בלקנר, אנליטיקאי התייחסותי מהגישה האנטרפרסונלית. במפגש השני נתייחס לחלום הראשון של מטפל על מטופל שהוצג בספרות האנליטית – החלום של פרויד על אירמה (specimen dream). חלומו של פרויד מתייחס לפחות לשני מטופלים שלו, אולם הוא מקפל בתוכו משמעויות רבות נוספות. נפרוש את ההקשרים והמשמעויות השונים שעולים מתוך החלום הזה והפרושים השונים שנתנו לחלום במשך למעלה ממאה שנה. במפגש השלישי נדון בחלומות של תיאורטיקנים אחרים על מטופלים שלהם וכיצד הם מתייחסים לתופעה זו. נתייחס לחלומות של וויניקוט, מקדוגל, פרו, ואחרים, ונראה כיצד החלום של המטפל, ההדהוד והמפגש שנוצר בין הלא מודע של הפציינט ושל המטפל מסמן הבנה פסיכואנליטית עמוקה ויוצר את נקודת המוצא לרגעים שכוללים בתוכם שינויי פרספקטיבה, מבט רחב יותר בפציינט, והתקדמות יצירתית בטיפול.
ד״ר גילה עפר, Ph.D, היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה ואנליטיקאית קבוצתית. היא מייסדת שותפה ויו"ר לשעבר של מכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת זמננו(TAICP), וחברה מייסדת של המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. מרצה ומדריכה בשני המכונים ובתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל-אביב. בעלת פרקטיקה פרטית בתל-אביב.. במשך שנים היתה ד"ר עפר חברת הועד של הפדרציה האירופאית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית ויו"ר החטיבה של האנליזה הקבוצתית, ולאחר מכן היתה מתאמת הפעילות בארצות אירופה המזרחית בפדרציה האירופאית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית (EFPP). היא עורכת את הג'ורנל המדעי של ה-EFPP. היא פרסמה את עבודותיה בג'ורנלים מובילים והציגה אותן בישראל, אירופה, אסיה, וארה"ב. ספר בעריכתה A Bridge over troubled water: conflicts and reconciliation in groups and society התפרסם ב-2017 בהוצאת Karnac.
חלומות כתחליף לחיים, ככפיית חזרה,
כתנועה נפשית - מבט קלייניאני
פרופ' מירב רוט (3 מפגשים)
מושג ״החלום״ בפסיכואנליזה הוליד אותה כדיסציפלינה עם פרסום ״פירוש החלום״ (בעבר תורגם כ״פשר החלומות״) על ידי פרויד ב 1900. מאז פרסום זה נודע לחלום המעמד של ״דרך המלך ללא מודע״, ובאופן מיוחד כמגלם את המשאלות הלא מודעות של החולם. בחלוף שנים, ההתייחסות למעמד החלום התעשרה. חלומות מובחנים זה מזה בפרמטרים נוספים. כך למשל, מבחינים בין חלומות המגלמים משאלות וכאלה המבטאים חרדות, בין חלומות משרטטים היבטים ביחסי ההעברה ואלה המשקפים את ׳מצב העצמי׳ של החולם ועוד. יתרה מכך, החלו (ביון, אוגדן ואחרים) לעסוק ב׳מצב חולם׳ של התודעה, ולהציבו מול מצבי תודעה כוזבים, עקרים, שאינם מצויים בתנועה נפשית ערה וטרנספורמטיבית.
הסמינר שלנו יעסוק בחלומות מזוית קלייניאנית, תוך שימוש הן בחלומות בספרות הפסיכואנליטית והן בספרות היפה. נתבונן בצורות שונות של עבודת חלום נפשית – בין החלומות בהקיץ שמשמשים כתחליף סודי מפני החיים על חלקיותם ומכאוביהם, דרך החלום החוזר המבקש לחלץ מאזור הטראומה, שנלמד להקשיב לסימני העדות שבו כמשקפים מאבק נפשי, ואל עבר החלומות התקשורתיים שעיבודם מאפשר טרנספורמציה והתפתחות נפשית. כתמיד בחשיבה הקלייניאנית, יחסי ההעברה ישמשו לנו כמצפן בכל אחד מתנאי החלימה בהם נעסוק.
פרופ' מירב רוט היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית וחוקרת תרבות. לשעבר מייסדת וראש מסלול קליין, ראש יחידת הדוקטורט לפסיכואנליזה וממשקיה וראש התכנית לפסיכותרפיה – שלשתם בתכנית לפסיכותרפיה באונ' תל אביב. עורכת מדעית של התרגום העברי של "מלאני קליין כתבים נבחרים" כרך ב' עם שוקי דורבן (תולעת 2012), של "אותנטיות במפגש האנליטי" מאת ארמה ברנמן פיק (כרמל, 2021) ושל "פסיכואנליזה של ילדים" מאת מלאני קליין (תולעת ספרים, 2022). מחברת פרקים ומאמרים רבים בנושאים של אבל, הזדהות השלכתית, דחפי החיים והמוות, ספרות ואמנות מזוית פסיכואנליטית. ספרה "מה קורה לקורא? התבוננות פסיכואנליטית בקריאת ספרות" ראה אור בכרמל 2017 וגירסה אנגלית שלו A psychoanalytic perspective on reading literature ראתה אור בראוטלדג' 2020.
להעיר את החולם -
עבודה עם חלומות מנקודת מבט התייחסותית
ד"ר חנה אולמן (2 מפגשים)
החלום מאפשר לתפיסות תת סיפיות של העצמי להיחשף בתוכן החלום. מנקודת מבט התיחסותית השימוש בחלום באנליזה הוא חוויה מעברית שמאפשרת קישורים בין מצבי עצמי מנותקים זה מזה, ומאפשרת למצבי עצמי אלו כניסה אל מה שהחולם יכול לראות בו כ"עצמי": me. אין מדובר בדיוק בעבודה פרשנית אלא בהתפתחותו של דיאלוג בין מצבי הערות של המטופל לבין מצבי העצמי החולם באמצעות הדיאלוג בין המטופל והמטפל. העיקרון הכללי הוא להפוך את החלום לחלק מן השעה ולא כמשהו שנכנס לתוכה מבחוץ או כנרטיב סתום שיש לפרשו, אלא כמציאות שיש להתנסות בה כאילו מתרחשת עכשיו. הרצאה זו תתבסס על עבודתו של פיליפ ברומברג.
בקורס זה נדון בעבודה עם חלומות בטיפול התייחסותי, ושתי ההרצאות תהוונה גם הזדמנות לחקירת עקרונות מרכזיים בחשיבה התייחסותית.
בהרצאה הראשונה נתייחס לחלום כביטוי לחלקים דיסוציאטיביים של העצמי: מצבי עצמי מובחנים יחסית שאוחזים באמת משלהם ופחות זמינים לתודעתו של החולם ביומיום. בהרצאה השנייה נדבר על משמעות החלום כמסר של המטופל לגבי החלקים הפחות מודעים של המטפל, שיש בו "הדרכה" למטפל לגבי ההעברה הנגדית שלו. נראה כיצד החלום מבטא את הבנתו של החולם בדבר הסוביקטיביות של המטפל או בדבר ההעברה הנגדית הספציפית של המטפל.
ד"ר חנה אולמן היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, ובעבר יו"ר המכון. חברת סגל ומדריכה במסלול ההתייחסותי בביה"ס לפסיכותרפיה של ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, וחברת וועדת התכנית לדוקטורט בפסיכואנליזה של בית ספר זה. עומדת בראש התכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית (עם פרופ' ענר גוברין) של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. ד"ר אולמן היא גם נשיאה לשעבר של הארגון הבינלאומי לפסיכותרפיה ופסיכואנליזה התייחסותית ובעלת קליניקה פרטית ברחובות.
רביזיית תורת החלום של פרויד:
הרביזיה הבלתי גמורה
מקסים בן אמו (3 מפגשים)
"פירוש החלום הוא דרך המלך להכרת הלא-מודע בחיי הנפש"
ב-1900, בפתח המאה, פרויד מפרסם את ספרו המונומנטלי: "פירוש החלום", אחוז באמונה החזקה שהוא גילה את דרך המלך להבנת נפש האדם, ומקדם בו רעיונות חדשניים, שעתידים לא רק לחולל מהפכה בתפיסה הרווחת של החלומות עד אותה תקופה, אלא אף להאיר באור חדש את תפקוד החשיבה ואת תפקוד הנפש כולה, הנורמלית והפתולוגית.
הטענה המרכזית של הספר היא: "החלום הוא מימוש של משאלה לא מודעת", (נחשקת אך אסורה או לא נעימה בעבור חלק מהאישיות) שיש לנסות לגלות ולחשוף באמצעות שיטת פרשנות מתודית, למען רווחת האדם ושחרורו מכבליו משלו עצמו. שיטת "האסוציאציות החופשיות" של החולם על פרטיו השונים של חלומו יעזרו בפיענוח "המסר הלא-מודע" כפי שהוא מתגלה בתוכן הגלוי של החלום, על סמך "מחשבות החלום" הלא מודעות. למעשה, אותן מחשבות "לטנטיות" לא מודעות עברו טרנספורמציה בכדי להיות מוצגות בחלום בצורה נאותה ומתקבלת על הדעת של החולם עצמו. פונקציית "מלאכת החלום" ממונה על תהליך עיבוד וטרנספורמציה זה והיא נשענת בעיקר על שני עבדיה הנאמנים: מנגנוני העיבוי והתקה. מנגנונים אלה מעורבים בתופעות נפשיות נוספות החוצות את המסגרת הצרה של החלום, כמו למשל: בסימפטום הנוירוטי, בפליטת הפה ומעשה הכשל, בבדיחה, במשחק הילד, ביצירת האומן ובאופן כללי בכל "הרפרודוקציות" של הלא מודע.
תפיסת החלום שהעלה פרויד לפני יותר ממאה לא הוחלפה עד היום בתיאוריה חדשה בשדה הפסיכואנליטי. יחד עם זאת, הן בימיו של פרויד והן בימינו, פסיכואנליטיקאים רבים רואים אותה כחסרה.
במאמרו המאוחר משנת 1934: "רביזיית תורת החלום", פרויד מנסה להפיח חיים חדשים בשיטת הפרשנות שלו, ומנסה להתאימה לגילויים החדשים שהצטברו בתיאוריה הפסיכואנליטית אחרי המהפך התיאורטי של שנות ה-20 (שעיקרו כינון דחף המוות).
בקורס נפרוס את המרכיבים העיקריים של תורת החלום על פי פרויד, נעמיק במונח 'החשיבה בתמונה' של החלום, וכן נדון באופנים בהם פרויד לא השלים את הרביזיה (לכן הכותרת המשנית של הקורס: "הרביזיה הבלתי גמורה").
מקסים בן אמו הוא פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו; מרצה ומורה במשנתו של פרויד במסגרות שונות; פרסם שורה של מאמרים בארץ ובצרפת בעלי זיקה למטא-פסיכולוגיה הפרוידיאנית; מרצה, מדריך ומטפל בטיפול הורה-ילד באוריינטציה פסיכואנליטית; העורך המדעי ומחבר המבוא של הספר "תסריטים נרקיסיסטיים של ההורות."
חידת החלומות הטלפתיים
ד"ר עפרה אשל (2 מפגשים)
נושא החלומות הטלפתיים (במיוחד חלומות טלפתיים של מטופלים) ותופעות טלפתיות אחרות בתהליך הפסיכואנליטי היווה "גוף זר" מסובך, טורד-מנוחה ושנוי-במחלוקת בפסיכואנליזה, מאז הוכנס לתוך הפסיכואנליזה על-ידי פרויד ב-1921. הטלפתיה — סבל (או רגש עז) ממרחק (מיוונית: pathos + tele) — הוא מונח המתאר מעבר מחשבות ורשמים מאדם לאדם מרחוק, ללא פעולה נורמלית של אברי החושים וערוצי התקשורת המוכרים. במפגש הראשון נסקור את הספרות הפסיכואנליטית בנושא מעורר-מחלוקת זה, שמיטלטלת, מתחילתה ועד היום, בין התרשמות עזה מהתרחשויות אניגמטיות ׳טלפתיות׳ בסיטואציה הפסיכואנליטית (בעיקר חלומות טלפתיים) לבין התעלמות או התנגדויות וחששות גדולים. במפגש השני תתאר ד"ר אשל איך הגיעה להכיר ולחקור את חידת החלומות הטלפתיים, ואת מהות ההבנה שהגיעה אליה מתוך התנסותה האישית עם חלומות טלפתיים של מטופלים במהלך שנות עבודתה הטיפולית, בתוך כך שה"סבל ממרחק" מקבל כאן את מלוא הפוטנציאל הקריטי שלו. החלומות הטלפתיים מהווים עבור ד"ר אשל המחשה רבת-עוצמה לאפשרות קיצונית "בלתי-אפשרית" במימד החיבור ההתאחדותי של מטופל-מטפל בתהליך הטיפול הפסיכואנליטי.
ד"ר עפרה אשל היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה, מדריכה ומורה במכון ובחברה הפסיכואנליטית בישראל (IPA, IPS). חברת-כבוד במרכז החדש לפסיכואנליזה (NCP), לוס אנג'לס. סגנית-נשיא קודמת של איגוד ויניקוט הבינלאומי (IWA). מקימה וראש מסלול הלימודים המתקדמים "הזרם העצמאי בפסיכואנליזה – פורצי דרכים" בתוכנית לפסיכותרפיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב; בנוסף, מלמדת בלימודי הליבה ובלימודים המתקדמים שם ובתכניות לפסיכותרפיה נוספות. מרצה ומדריכה בתכנית הלימודים המתקדמים של ויניקוט בבייג'ין, סין, וב- DeepSprings, בייג'ין, סין. עורכת מדור ביקורת ספרים ב"שיחות" – כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה.
ד"ר אשל מרצה בכנסים בישראל ובעולם, ופרסומיה תורגמו לשמונה שפות. זכתה במלגת ליאונרד קומס במרכז החדש לפסיכואנליזה (לוס אנג'לס, 2011); מלגת דייוויד המונד במכון הפסיכואנליטי של מסצ'וסטס (בוסטון, 2016); מרצה אורחת במכון הפסיכואנליטי של צפון קליפורניה (סן פרנסיסקו, 2013), המרצה של כנס ביון השנתי במרכז הפסיכואנליטי של קליפורניה (לוס אנג'לס, 2018), והמרצה של הרצאת רוברט סטולר השנתית (לוס אנג'לס, 2021).
היא זוכת הפרס הבינלאומי על–שם טסטין לשנת 2013, פרס Symonds Prize לשנת 2017, ניו יורק, ופרס ליאונרד קומס, 2022, לוס אנג'לס. נבחרה לאחת הנשים המשפיעות בישראל ע"י מגזין “גלובס” ב- 2012.|ערכה-במשותף עם מאיר ברגר את הוצאתו המחודשת בעברית של הספר "השעה בת חמישים הדקות" של רוברט לינדנר (2007), עם צביה זליגמן את הספר "היה או לא היה? כאשר צללים של פגיעה מינית בילדוּת עולים בטיפול" (2017). ספרה The Emergence of Analytic Oneness: Into the Heart of Psychoanalysis ראה אור בהוצאת Routledge (2019), ותורגם השנה לסינית.
חלום חמוץ/מתוק -
על החמצה והגשמה
רועי סמנה (2 מפגשים)
האתוס של הגשמה-עצמית הוא ככל הנראה האתוס הבולט ביותר בתקופתנו. האדם הבוחר, המחליט ומעצב את עולמו, השואף להיות הכותב של סיפור חייו, להגשים את עצמו ולממש את חלומותיו הוא הדמות המרכזית של זמננו. על אדם כזה מוטלת אחריות אישית רבה, הוא אדון לגורלו. עליו לקבל את ההחלטות הנכונות: לבחור היטב ולהיות במקום הנכון, בזמן הנכון. אם כך, לא מפתיע כי אחד המאפיינים המשמעותיים אצל חלק ניכר מהצעירים כיום הוא הפחד מהחמצה. אבל לא רק הם סובלים מטעמה החמצמץ של ההחמצה – גם א.נשים באמצע החיים שמרגישים את הזמן חולף על פניהם וקשישים שמסתכלים אחורה בצער.
במפגשים שלנו נשתמש במשנתם של מגוון תאורטיקנים (בולאס, יונג, פיליפס, אוגדן, ועוד רבים וטובים) כדי לנסות להבין משהו על החמצה, ולא פחות חשוב מכך על הגשמה ומימוש. נבין מה מעכב הגשמה עצמית, מה מאפשר להתיר את העכבות הללו ואיך מושפעת ההעברה-הנגדית שלנו המטפלים במצבים של החמצה והגשמה.
רועי סמנה הוא פסיכולוג קליני מומחה, מטפל במבוגרים ונוער בקליניקה בת"א. מרצה ומדריך בתוכנית לפסיכותרפיה של מרכז ויניקוט ובבית-ספר "תמורות" לפסיכותרפיה (אונ' בר-אילן). מאמרים וסקירות רבות פרי עטו פורסמו באתר "פסיכולוגיה עברית" ובכתב-העת "שיחות" והוא מכותבי הספר "למשש את הפיל" (כרמל, 2019).
כשקוהוט פגש את פרוקופייב:
עבודה עם 'חלומות מצב-עצמי'
ד"ר אפרת הברון (2 מפגשים)
שימור העצמי הוא אבן יסוד בהתפתחות האדם, טען היינץ קוהוט, אבי פסיכולוגית העצמי. הוא זיהה סוג של חלומות שכינה 'חלומות מצב־עצמי' (self-state dreams). אלה נועדו לתאר, לתת שם — ומתוך כך גם לתקן מצבים המסוכנים לשלמות העצמי. חלומות אלה הם אחת מהדרכים בהן האדם פועל לשימור העצמי שלו ולעיתים גם להתפתחותו. שני המפגשים בקורס יוקדשו להעמקת ההכרות עם התרומה של פסיכולוגיית העצמי להבנת העבודה עם חלומות ולהבנת המושג 'חלומות מצב-עצמי'. במפגש הראשון נגע בעצמי ובשברים בעצמי על פי קוהוט. במילים אחרות: מה "שבור" ומה צריך "לתקן". נדבר על התיאוריה של 'חלומות מצב-עצמי' הן בפני עצמם והן בהשוואה לחלומות על פי הגישה הקלאסית של פרויד. במפגש השני – נתבונן ביצירה "פטר והזאב" של פרוקופייב ונחשוב עליה כעל 'חלום מצב-עצמי', המשמר את העצמי של פטר. הקורס ירחיב את הפרספקטיבה על האפשרות לחשוב על כל חלום מנקודת המבט של 'חלום מצב-עצמי' ולעבוד מתוכה.
ד"ר אפרת הברון היא ביבליותרפיסטית ופסיכותרפיסטית, מרצה במכללה האקדמית ע"ש דוד ילין. מחברת הספר "לומר זאת אחרת – לדבר על גילוי עריות בשפת הספרות" בהוצאת מכון מופת. מאמריה מתפרסמים בכתבי עת בינלאומיים וישראליים. מתמחה בהכשרה פסיכואנליטית במכון "רוח אדם". בוגרת התכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה של החברה הפסיכואנליטית בישראל. מדריכה צוותים רב-מקצועיים במסגרות שנות בתחום הטיפול בטראומה ובתחום הטיפול הביבליותרפי. מיוזמות פרוייקט "יוגה-שיחה", קבוצות טיפול המשלבות יוגה ופסיכותרפיה לנפגעות תקיפה מינית ואונס. מטפלת ומדריכה בירושלים.
הרצאת בונוס:
"מדעי החלום"
פרופ' מורן סרף (מפגש אחד)
פשר ותפקיד החלום מסקרן את האנושות מקדמת דנא. אחת הסברות הפופולריות בשנים האחרונות בקרב מדעני מוח בנוגע לתפקיד החלום, היא שהחלום מהווה סוג של סימולציה או תרגול להתמודדות עם תרחישי סכנה שאנו עלולים להתקל בהם בחיי היומיום שלנו, במטרה להתאמן עליהם או במטרה להגיע למסקנה שעדיף להימנע מהם. אחד התימוכין לכך היא העובדה שנרטיב החלומות הקשים והמפחידים של בני אדם מתרבויות שונות, מושפעים מהתכנים והאתגרים איתם הם מתמודדים בסביבה ובחברה שלהם. בעוד שחלומות בעולם המערבי עוסקים פעמים רבות בחוויית השפלה או סכנה סימבולית (ערום בציבור/כישלון במבחן/עלייה על במה ללא הכנה/בגידה של אדם יקר), הרי שיומני חלום של אנשים שחיים בטבע האפריקאי כוללים באופן תדיר תכנים של מאבק בחיות טרף.
המוח שלנו עושה אם כן סימולציה כדי לבחון מה האדם יכול לעשות מול תרחיש בלתי רצוי. אם אנו מקבלים הנחה זו, שחלומות מספקים לנו תרגול שמאפשר לנו להתמודד טוב יותר עם תרחישים במציאות, הרי שיש ערך לאפשרות להשפיע על החלום ו"לתרגל" באמצעותו אתגרים שהאדם בוחר לעצמו כתרחישים שברצונו לחזק את תגובתו אליהם.
בהרצאתו יסקור פרופ' סרף את הגישות והמחקרים העדכניים בתחום חקר החלומות, בדגש על הקלטת חלומות והשפעה אקטיבית על חלומות ככלי להתמודדות עם מחסומים ואתגרים של האדם החולם.
פרופ' מורן סרף הוא חוקר אמריקאי-צרפתי-ישראלי. הוא פרופ' לחקר המוח ומנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה, והאקר כובע לבן לשעבר. הוא המייסד של Think-Alike ו-B-Cube והמארח והאוצר של PopTech: אחד מחמשת הכנסים המובילים בעולם. סרף הוא גם הנשיא והמייסד השותף של ארגון ה-Human Single Neuron, והחל משנת 2013, הוא גם חבר במכון נורת'ווסטרן למערכות מורכבות. פרופ' סרף זכה בפרסים רבים, כולל פרס "Extraordinary Minds" של קרן Templeton, ופרס Chicagoan. הוא נבחר לאחד מ"40 הפרופסורים המובילים מתחת ל-40" וניצח במספר תחרויות סיפור לאומיות, בעיקר ב-Moth Grandslam, בה זכה במקום הראשון מספר פעמים.
סרף הוא גם פרופ' במכון האמריקאי לקולנוע (AFI), שם הוא מלמד סדנה שנתית על מדע בסרטים והוא גם יועץ מדעי לסרטים וסדרות טלוויזיה בהוליווד (Limitless, Bull, Falling Water, ועוד).
פרופ' סרף מדבר בפומבי על נושאים הקשורים למדעי המוח, עסקים, קבלת החלטות ו"האקינג" (TED, PopTech, Google, TEDx, TED-Ed) ודעותיו על הסיכונים של פריצה למוחות של בני אדם מופיעות לעתים קרובות בתקשורת
ערב בונוס חגיגי:
מה חולמות נשים ואימהות?
פרופ' דנה אמיר, ד"ר מיה טבת דיין, שירה ז. כרמל
בערב בין תחומי זה, נגע בזוויות שונות של חלומות נשיים ואימהיים דרך האזנה לשירים מולחנים, הקראת שירים, הרצאה ושיחה פתוחה.
אורחות:
פרופ' דנה אמיר היא פסיכולוגית-קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, פרופסור מן המניין וראש מסלול הדוקטורט הבין-תחומי בפסיכואנליזה באוניברסיטת חיפה, משוררת וחוקרת ספרות. עורכת ראשית של "מארג – כתב עת לפסיכואנליזה" מטעם מרכז פרויד, האוניברסיטה העברית. הוציאה לאור שישה ספרי שירה, ממואר אחד ושלושה ספרי עיון: על הליריות של הנפש (מאגנס, 2008; ראוטלדג', 2016), תהום שפה (מאגנס, 2013; קרנק, 2014), להעיד על העדים (מאגנס, 2018; ראוטלדג', 2018), וידויי מסך (רסלינג, 2020) .כלת פרס אדלר לשירה (1992), פרס בהט לספרי עיון (2006), הפרס הבינלאומי ע"ש טסטין (2011), פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2012), פרס סצ'רדוטי מטעם ההתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית (2013), פרס אקו"ם לשירה ע"ש נתן אלתרמן (2013), פרס הפורום הבינלאומי לחינוך פסיכואנליטי (2017) ופרס היימן מטעם ההתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית (2017). הממואר שכתבה, 'אבני ריחיים', ראה אור בחודש מאי 2021 בהוצאת אפיק, ובשנת 2023 שני ספרים חדשים פרי עטה ראו אור: שְׁתַּיִם אוֹחֲזוֹת – ממואר, הוצאת אפיק, גָּלוּת הַגּוּף הַמְּדַבֵּר – ספר עיון, סדרת נרקיסוס, הוצאת רסלינג.
ד"ר מיה טבת דיין פרסמה רומן אחד, שלושה ספרי שירה, וספר מסות פמיניסטי. ספרה "אלף שנים לחכות" (כנרת, זמורה-ביתן, 2011) היה רב מכר וזכה לשבחי הביקורות. ספר שיריה "ויהי ערב, ויהי תוהו" (פרדס, 2015) – פואמה ארוכה לאמה שנפטרה, זכה בציון לשבח מטעם פרס קוגל לשירה. ספר שיריה השני "לאן שנצוף שם בית" ראה אור בראשית 2018 והוא הספר ה-30 בסדרת "כבר" של מוסד ביאליק. ספר שיריה השלישי "כדי להסתדר עם המצב", ראה אור ב-2021 בסדרת כבר, ספרה "פמיניזם כפי שלימדתי את בנותיי" ראה אור בשנת 2023 והוא מאגד בתוכו מסות ממואריות והגותיות על פמיניזם. על יצירתה זכתה טבת דיין בפרס היצירה ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול לשנת 2018. שיריה פורסמו בעיתון הארץ, ידיעות אחרונות, ובכתבי עת רבים לשירה, תורגמו לאנגלית ולגרמנית ופורסמו בבימות שונות גם בחו"ל, הולחנו על-ידי מגוון יוצרים וכן השתתפו בתערוכות שונות ביניהן "שיחות עם אמי המתה" (תיאטרון תמונע, 2014), "נשים, תודעה, עוצמה 2" (אודיטוריום חיפה, 2015), "פרידה" (גלריה חנינא, 2016). בשנת 2023 נערכה תערוכה קבוצתית בהשתתפות 25 אמנים ואמניות שהגיבו ביצירותיהם לשירה של טבת דיין "לאן שנצוף שם בית". היא בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב. מאמרים אקדמיים פרי עטה פורסמו בישראל, ארה"ב והודו. בשנת 2012 לקחה חלק בכתיבת קטלוג התערוכה "צפיפות החומר" במוזיאון תל אביב לאמנות, שהציגה אמנות עכשווית מהודו וכן הרצתה במוזיאון תל אביב והנחתה סדרת מפגשים במסגרת תערוכה זו. היא לימדה בחוגים לפילוסופיה וללימודי מזרח אסיה באוניברסיטאות תל אביב, חיפה וקולומביה הבריטית בונקובר, קנדה וזכתה בפרסים על הצטיינות בהוראה.
שירה ז׳ כרמל היא מוזיקאית ופעילה חברתית. בעשור האחרון פעלה בעיקר עם להקתה: ״האחיות לוז״, שהופיעה רבות בארץ ובעולם ושיתפה פעולה עם שלומי שבן, יוני רכטר, התזמורת הפילהרמונית, תיאטרון הבימה ועוד. שירה היא אחת המייסדות והדוברת של ״קַדְמה – התנועה לקידום נשים במוזיקה״, ובחצי השנה האחרונה הפכה לאחת ממובילות מאבק זכויות הנשים בארגון ״בונות אלטרנטיבה״. עשייתה המתמשכת, בתחום המוזיקה והפעילות החברתית כאחד, למען אחוות נשים ואנשים, מגיעה לשיאה כעת עם הוצאתו של אלבום אמהוֹת -אלבום שירי משוררות על אימהוּת בשם ״אינסוף ואחת: שירי ערש לאמהות״ שמטרתו לנרמל ולייצג את הצדדים השונים – גם הפוטוגניים פחות – של האימהות, למען קהילת האמהות כולה, ואמהות טריות בפרט.